פרישה לחיים
פרישה ממעגל העבודה היא ציון דרך חשוב ושלב משמעותי בחיי הפורש. פרישה היא אובדן של אחד ממרכזי הכובד העיקריים בחיים, ועלולה להיחוות כמשבר קשה במידה ולא נערכים אליה. לחילופין, במידה ומתכננים אותה כיאות, פרישה יכולה להיות הזדמנות נפלאה לצמיחה, הנאה ושדרוג איכות החיים .
אורי (שם בדוי), נשוי + 4, שימש כסמנכ"ל לוגיסטיקה בחברה בינלאומית במשך 30 שנה. בתפקידו זה היה ממונה על 80 עובדים, ניהול מרכז ההפצה הלוגיסטי של החברה, כמו גם צי הרכב העצום שלה . אורי הירבה בנסיעות עבודה לחו"ל, תמיד במח' עסקים .
אורי עבד "מסביב לשעון", וגם כאשר חזר לביתו בשעות מאוחרות המשיך לעבוד מהבית. הוא התנהל וניהל את עובדיו עפ"י יעדים ולוחות זמנים, ובכל רגע נתון במהלך היום היה עליו לקבל אין ספור החלטות כבדות משקל, בעלות משמעות רבה להצלחה הכלכלית של החברה.
עבודתו האינטנסיבית ומחוייבותו הטוטאלית לחברה כמעט שלא הותירו לאורי זמן ופניות לעיסוקים אחרים. קשריו החברתיים הצטמצמו עם השנים, וכן תחביביו ותחומי הענין שלו.
חייו הזוגיים ידעו עליות ומורדות, כשעיקר הטענות והמתחים בבית היו על רקע עבודתו התובענית והיעדרותו התכופה והארוכה מהבית. בהגיע אורי לגיל 58, נפל דבר בחברה. שינויים כלכליים בארץ ובעולם הביאו לשינויים פרסונליים וארגוניים, במהלכם הוחלט על צמצום פעילות החברה בארץ ופיטורין של עשרות מנהלים. אורי היה אחד מהם.
בשורת הפיטורין ניחתה על אורי כרעם ביום בהיר. שום דבר לא הכין אותו למצב זה. ממש ביום אחד הוא מצא עצמו בשיגרת חיים שונה, הפוכה לחלוטין מזו שהיתה מנת חלקו במשך שנים ארוכות.
ללא עובדים, ללא מטלות ומטרות, ללא כח והשפעה, ללא סטטוס, ללא סוגיות המצריכות קבלת החלטות, וגם ללא חברים, ללא תחומי ענין ועם זוגיות רעועה. ההחלטות איתן התמודד אורי במציאות החדשה היו – האם לקנות לחם לבן או שחור....
במשך שנים שימשה העבודה כמקור העיקרי לתחושת הערך והזהות העצמית של אורי. הוא היה אישיות מוכרת ורבת השפעה, ואנשים רבים סרו למרותו. ופתאום, כולם נעלמו. דממה. אין טלפונים, אין מטרות ויעדים, אין לוחות זמנים, אין ישיבות, אין, אין, אין.... אורי חש כטווס ססגוני וגאה שבבת אחת איבד את כל נוצותיו והוא נשאר חשוף ועירום.
רותי, אשתו של אורי, התקשתה גם היא להסתגל למצב החדש. אורי נמצא עתה בבית כמעט כל היום, אין לו תכניות, אין לו עיסוקים, הוא מסוגר ומתוסכל, והוא לא אוהב את העובדה שלה יש עולם מלא משלה, עולם שלו אין חלק בו... אורי "הלך לאיבוד", נקלע למשבר, ובשלב זה הגיע אלי.
עד כאן סיפורו של אורי, שמייצג סיפורם של פורשים רבים.
לפרישה יש להתכונן, חד וחלק. מחקרים רבים כבר הוכיחו קשר הדוק בין יציאה ממעגל התעסוקה לירידה באיכות החיים והבריאות הפיזית. החיים משתנים, ולדבר יש השלכה על שני בני הזוג, גם אם אחד מהם עדיין נמצא במעגל העבודה. במידה ולפורש יש בן/בת זוג – תהליך ההכנה צריך להתבצע לפני או בסמוך לפרישה של הראשון מבני הזוג.
במידה ומועד הפרישה ידוע מראש, אני ממליצה להתכונן אליה מראש, כשנה לפני המועד. במידה והפרישה "נוחתת" בהפתעה כמו במקרה של אורי, יתבצע התכנון מיד לאחר הפרישה .
בתהליך התכנון, אני ממליצה לפורש לתת את הדעת על ההיבטים הבאים:
- בחינה וזיהוי של הערכים המרכזיים בחייו.
ערכים = הכוחות המניעים בחיים, הדברים שבלעדיהם חייו יהיו נטולי משמעות, לדוגמה – יושרה, משפחתיות, הגשמה, נתינה וכו'.
- זיהוי חוזקות ומשאבים אותם יוכל לגייס למימוש תוכניותיו.
חוזקות = תכונות או דברים שהוא מיטיב לעשות, לאורך זמן וללא מאמץ, לדוגמה – חריצות, נחישות, קשר בין-אישי, חוסן נפשי, מקצועיות וכו'.
- חשיבה, או שיחות עומק ותיאום ציפיות עם בן/בת הזוג על איך הם רוצים שהחיים ייראו מעתה. בהתאם לכך, יוגדר (בכתב) חזון אישי או זוגי ל-10 השנים הקרובות. מומלץ לנסח את החזון בזמן הווה, חזון שיהיה בר יישום אך מאתגר, ושיביא לידי ביטוי את הערכים המרכזיים בחייו/חייהם.
דוגמת חזון - אני חי חיים מאוזנים, בריאים ומרגשים, מממש את עצמי, מטפח את משפחתי וחברי, ותורם לקהילה בה אני חי". הערכים שבאו לידי ביטוי במשפט חזון זה הם – איזון, רגש, בריאות, משפחתיות, הגשמה עצמית, נתינה ועזרה לזולת.
- מימוש חלומות ישנים, שנזנחו עם השנים אולי מחוסר זמן או כסף, ושעתה ניתן יהיה לממשם אם יבחר בכך (לימוד נגינה, ציור, וכו'...)
- הקצאת זמן ומשאבים לטיפוח האינטימיות הזוגית (במידה וקיימת זוגיות), שיחות, התקרבות, צריכה זוגית של תרבות, טיולים, פעילויות משותפות.
- הקצאת זמן ומשאבים לטיפוח הקשר עם הילדים והנכדים (במידה ויש...). מומלץ לבצע תיאום ציפיות עם הילדים בנוגע לאופי העזרה להם, אם נדרשת, והזמן המוקדש לנכדים.
- מציאת עיסוק / לימוד נושא כלשהו / התנדבות למען הקהילה שיכניסו משמעות, ענין וסיפוק, ויתרמו לזהות ולתחושת הערך העצמי.
- ביסוס וטיפוח קשרים חברתיים שאולי התרופפו עם הזמן.
- פעילות גופנית כחלק אינטגרלי משגרת היומיום שתסייע בשמירת הבריאות הפיזית והנפשית שלו.
- קבלת ייעוץ כלכלי להתנהלות נכונה לאחר הפרישה (סוגיות מיסוי, תכנון מקורות ההכנסה וכו').
תכנון פרישה שיכלול את המרכיבים המרכזיים בחיי הפורש יהווה עוגן, ויקנה בטחון ויציבות. מימוש התכניות והשגת המטרות יאפשרו לפורש לחיות חיים מלאי עוצמה ומשמעות, תוך הנאה, צמיחה מתמדת והגשמה.
אורי (שם בדוי), נשוי + 4, שימש כסמנכ"ל לוגיסטיקה בחברה בינלאומית במשך 30 שנה. בתפקידו זה היה ממונה על 80 עובדים, ניהול מרכז ההפצה הלוגיסטי של החברה, כמו גם צי הרכב העצום שלה . אורי הירבה בנסיעות עבודה לחו"ל, תמיד במח' עסקים .
אורי עבד "מסביב לשעון", וגם כאשר חזר לביתו בשעות מאוחרות המשיך לעבוד מהבית. הוא התנהל וניהל את עובדיו עפ"י יעדים ולוחות זמנים, ובכל רגע נתון במהלך היום היה עליו לקבל אין ספור החלטות כבדות משקל, בעלות משמעות רבה להצלחה הכלכלית של החברה.
עבודתו האינטנסיבית ומחוייבותו הטוטאלית לחברה כמעט שלא הותירו לאורי זמן ופניות לעיסוקים אחרים. קשריו החברתיים הצטמצמו עם השנים, וכן תחביביו ותחומי הענין שלו.
חייו הזוגיים ידעו עליות ומורדות, כשעיקר הטענות והמתחים בבית היו על רקע עבודתו התובענית והיעדרותו התכופה והארוכה מהבית. בהגיע אורי לגיל 58, נפל דבר בחברה. שינויים כלכליים בארץ ובעולם הביאו לשינויים פרסונליים וארגוניים, במהלכם הוחלט על צמצום פעילות החברה בארץ ופיטורין של עשרות מנהלים. אורי היה אחד מהם.
בשורת הפיטורין ניחתה על אורי כרעם ביום בהיר. שום דבר לא הכין אותו למצב זה. ממש ביום אחד הוא מצא עצמו בשיגרת חיים שונה, הפוכה לחלוטין מזו שהיתה מנת חלקו במשך שנים ארוכות.
ללא עובדים, ללא מטלות ומטרות, ללא כח והשפעה, ללא סטטוס, ללא סוגיות המצריכות קבלת החלטות, וגם ללא חברים, ללא תחומי ענין ועם זוגיות רעועה. ההחלטות איתן התמודד אורי במציאות החדשה היו – האם לקנות לחם לבן או שחור....
במשך שנים שימשה העבודה כמקור העיקרי לתחושת הערך והזהות העצמית של אורי. הוא היה אישיות מוכרת ורבת השפעה, ואנשים רבים סרו למרותו. ופתאום, כולם נעלמו. דממה. אין טלפונים, אין מטרות ויעדים, אין לוחות זמנים, אין ישיבות, אין, אין, אין.... אורי חש כטווס ססגוני וגאה שבבת אחת איבד את כל נוצותיו והוא נשאר חשוף ועירום.
רותי, אשתו של אורי, התקשתה גם היא להסתגל למצב החדש. אורי נמצא עתה בבית כמעט כל היום, אין לו תכניות, אין לו עיסוקים, הוא מסוגר ומתוסכל, והוא לא אוהב את העובדה שלה יש עולם מלא משלה, עולם שלו אין חלק בו... אורי "הלך לאיבוד", נקלע למשבר, ובשלב זה הגיע אלי.
עד כאן סיפורו של אורי, שמייצג סיפורם של פורשים רבים.
לפרישה יש להתכונן, חד וחלק. מחקרים רבים כבר הוכיחו קשר הדוק בין יציאה ממעגל התעסוקה לירידה באיכות החיים והבריאות הפיזית. החיים משתנים, ולדבר יש השלכה על שני בני הזוג, גם אם אחד מהם עדיין נמצא במעגל העבודה. במידה ולפורש יש בן/בת זוג – תהליך ההכנה צריך להתבצע לפני או בסמוך לפרישה של הראשון מבני הזוג.
במידה ומועד הפרישה ידוע מראש, אני ממליצה להתכונן אליה מראש, כשנה לפני המועד. במידה והפרישה "נוחתת" בהפתעה כמו במקרה של אורי, יתבצע התכנון מיד לאחר הפרישה .
בתהליך התכנון, אני ממליצה לפורש לתת את הדעת על ההיבטים הבאים:
- בחינה וזיהוי של הערכים המרכזיים בחייו.
ערכים = הכוחות המניעים בחיים, הדברים שבלעדיהם חייו יהיו נטולי משמעות, לדוגמה – יושרה, משפחתיות, הגשמה, נתינה וכו'.
- זיהוי חוזקות ומשאבים אותם יוכל לגייס למימוש תוכניותיו.
חוזקות = תכונות או דברים שהוא מיטיב לעשות, לאורך זמן וללא מאמץ, לדוגמה – חריצות, נחישות, קשר בין-אישי, חוסן נפשי, מקצועיות וכו'.
- חשיבה, או שיחות עומק ותיאום ציפיות עם בן/בת הזוג על איך הם רוצים שהחיים ייראו מעתה. בהתאם לכך, יוגדר (בכתב) חזון אישי או זוגי ל-10 השנים הקרובות. מומלץ לנסח את החזון בזמן הווה, חזון שיהיה בר יישום אך מאתגר, ושיביא לידי ביטוי את הערכים המרכזיים בחייו/חייהם.
דוגמת חזון - אני חי חיים מאוזנים, בריאים ומרגשים, מממש את עצמי, מטפח את משפחתי וחברי, ותורם לקהילה בה אני חי". הערכים שבאו לידי ביטוי במשפט חזון זה הם – איזון, רגש, בריאות, משפחתיות, הגשמה עצמית, נתינה ועזרה לזולת.
- מימוש חלומות ישנים, שנזנחו עם השנים אולי מחוסר זמן או כסף, ושעתה ניתן יהיה לממשם אם יבחר בכך (לימוד נגינה, ציור, וכו'...)
- הקצאת זמן ומשאבים לטיפוח האינטימיות הזוגית (במידה וקיימת זוגיות), שיחות, התקרבות, צריכה זוגית של תרבות, טיולים, פעילויות משותפות.
- הקצאת זמן ומשאבים לטיפוח הקשר עם הילדים והנכדים (במידה ויש...). מומלץ לבצע תיאום ציפיות עם הילדים בנוגע לאופי העזרה להם, אם נדרשת, והזמן המוקדש לנכדים.
- מציאת עיסוק / לימוד נושא כלשהו / התנדבות למען הקהילה שיכניסו משמעות, ענין וסיפוק, ויתרמו לזהות ולתחושת הערך העצמי.
- ביסוס וטיפוח קשרים חברתיים שאולי התרופפו עם הזמן.
- פעילות גופנית כחלק אינטגרלי משגרת היומיום שתסייע בשמירת הבריאות הפיזית והנפשית שלו.
- קבלת ייעוץ כלכלי להתנהלות נכונה לאחר הפרישה (סוגיות מיסוי, תכנון מקורות ההכנסה וכו').
תכנון פרישה שיכלול את המרכיבים המרכזיים בחיי הפורש יהווה עוגן, ויקנה בטחון ויציבות. מימוש התכניות והשגת המטרות יאפשרו לפורש לחיות חיים מלאי עוצמה ומשמעות, תוך הנאה, צמיחה מתמדת והגשמה.